שובו של המלך

בתאילנד, ארץ שבה יוצר ונשלח לארץ, קיבל טנדר מיצובישי L-200 את השם הלא מחמיא, 'טרייטון'. אצלנו, בארץ, הוא זוכה לשם - 'האנטר'. כך-או-כך מדובר בדגם יפה-תואר, חזק, עם 167 כ"ס ועם מנוע חייתי ובועט. כתב 'רכב ותחבורה' מסכם: תענוג גדול, רק חבל שמפלט המס של הטנדרים כבר לא איתנו

דובי זכאי

2000 טנדרים בשנה - זה היה יבול שנת 1999-2000, מכירת הלהיט רכבי השטח - ה"מגנום". יציר הכלאה של שלושה:  טנדר, ג'יפ וגם סמל פאלי. רק הגיע לשוק הרכב שלנו וכבש בסערה את הצמרת. מדי שנה נמכרה כמות גדולה של רכבים, ואפילו הנהלת מיצובישי העולמית הרימה גבה בתמיהה, בבחינת - מה קורה בארץ הקודש?
אבל העידן ההוא הסתיים. עידן הטנדרים שהפכו ל"מפלט מס" נוח לעצמאיים נקטע ע"י האוצר באחת. עוכי-דין ורואי-חשבון 'צפונבוניים', שמימיהם לא השתמשו בארגז הטנדר, כמו-גם קבלנים למיניהם שאולי ראו בו צורך - קיבלו את הגזרה הרעה; אין עוד החזרי מע"מ על טנדרים ומסחריות. התוצאה: תוספת של כשלושים-ארבעים אלף שקל למחיר הטנדר.
המרחק הכלכלי בין טנדר לבין ג'יפ בינוני הפך להיות שולי. רבים מרוכשי רכבי השטח ויתרו על טנדר מסורבל, לטובת ג'יפ משופצר עם תוספת של כ-50.000 שקל. חובבי הגירסה הקודמת של ה-L-200 (הוא המגנום הידוע) היו פריקים, מכורים. שמועות מבוססות שריחפו באוויר סיפרו שהמגנום הגאה והסקסי עומד להחליף זהות מינית; הנחיר הפאלי על מכסה המנוע עומד להיעלם. עוד שמועות ריחפו על התעגלות צורתו החיצונית. הפריקים לעניין ראו שכך והתיישבו על הגדר, המתינו בסבלנות, לראות איזה נסיך/ה יגיעו להחליף את המגנום.
הדגם הישן הלך ונעלם, היבואן כמעט והפסיק את היבוא, עד שמהערפל התיאלנדי תצוץ נסיכה או נסיך חדשים. עיתון אחד הצליח להגניב תמונה מטושטשת ורחוקה של הדגם החדש. בינתיים, אולמות התצוגה של מיצובישי התמלאו בדגמים חדשים של רכבי שטח, ואילו ביטול החזר המע"מ תרם לירידה דרמטית של המכירות. המגנום הקשיש והטוב נדחק לפינת החבלים, דקה לפני שצנח לקרשים. הזהירים לא מיהרו לקנות, ומי שלא הייתה לו ברירה, והיה חייב טנדר עבר את הכביש לטובת דגמי ה-די-מקס, שמכירתם פרחה.

זכר או נקבה?

השוק גילה סקרנות והרבה סבלנות. מה מכינים לנו אנשי מיצובישי? בספטמבר 2005 כבר הופיעו תמונות מסודרות. חובבי החספוס הגברי של המגנום גילו דגם של טנדר, יצור מעוגל, רך ובעל קווים מעודנים - כאילו לג'יפ הפאג'רו המוכר והמעוגל נוסף גם ארגז. הקווים התעגלו, הארגז הוקטן. מטנדר עם נחיר אוויר זועף - הפך להיות טנדר פודל מסוגנן ומעוצב עד הפרט האחרון. "המגנום" קיבל את הנוק-אוט שמקבלים קשישים, שהציבור לא יודעים להעריך את גילם, מעמדם ופועלם. בבת-אחת הפך המגנום לקשיש נרגן, שמקומו במוזיאונים לתולדות מיצובישי ולא באולם התצוגה... החליפה אותו נסיכה מעוגלת אברים. הסמלים הפאליים נשרו והחלפו בירכיים מעוגלות וזורמות. הטנדר עלה כיתה, הישן ליד החדש נראה מיושן. 
בתאילנד, ארץ שבה יוצר ונשלח לארץ, הוא קיבל את השם הלא מחמיא, "טרייטון". אנשי החברה הקשוחים נשארו נאמנים לשם הישן ונטול הסקס, L-200. כידוע, בארץ, רדופת המותגים לא מסתפקים בשם המקורי. צוותי חשיבה תותחיים, אנשי הפרסום ואנשי השיווק הדביקו לו את השם "העברי המצלצל" - 'האנטר'. בתרגום חופשי – "הצייד". לדעתנו (הלא נשאלת) הייצור המעוגל והמעודן היה צריך לקבל שם יותר נקבי. בסיס הגלגלים בטנדר החדש הוא שלושה מטרים, גידול של 4 ס"מ, החשובים מאוד מול המגנום שחלף זמנו. לאורך הכללי נוספו 7 -18 ס"מ (תלוי לפי הדגם) ולרוחב נוספו 5 ס"מ, מ-1.70 מ' לרוחב של 1.75 מ'. מנוע הדיזל, חייתי לעומת הדגם הקודם, הדגם ה"פושט" מייצר "רק" 137 כ"ס, הדגם החזק יותר לוקח אתכם בקלילות עם 167 כ"ס מנוע חייתי ובועט. המתחרה המתמודד בשוק על הבכורה בכוחות סוס הוא ה"ניסאן נאווארה", ניסאן שהכניסה שחקן חיזוק רציני, עם יכולת מנוע מפלצתי של 175 כ"ס, עוד משהו שיאיים על מכירות העתיד של ה"אנטר". הפעם ניסאן מביאה את שחקן החיזוק שהוא מצוייד בגיר אוטומטי. ניסאן נכנסה קצת מאוחר למשחק עם הדגם האוטומטי החדש, אבל הדגם שלהם החזק יגרום למיצובישי כאב ראש. בינתיים הסתבר שחמוקי הברזל המעוגלים לא נחלת ה"האנטר" בלבד. ה-די מקס עשה את המהפך ראשון, עיגל את צורתו והפך מטנדר גס צורה בדגם ה'איפון', לטנדרית חמודה ומעוגלת גוף. טיוטה לא פיגרה הרבה, את היצור הגברי, היילקס הפכה לבובלינה מעוגלת, שלא ברור לאיזה מין היא/הוא שייך. גם הניסאן ריכך את המראה והפך למעוגל יותר. בריונית עם הרבה כוח.  

חידושים והמצאות

האמת... היה שווה לחכות לטנדר החדש. חלק מעמיתי, העיתונאים, שראה את התעגלות והרכות בעיצוב - חושב ש'האנטר' מצועצע מדי. לטעמי, העיצוב של ה'אנטר' (כמו במגנום) מוביל על פני כל טנדרי הפיק-אפ במראה. ה'מגנום' זכור בזכות נחיר האוויר על מכסה המנוע, בהאנטר הסמל הוא קו נשי מעוגל, קו העיצוב המוביל הוא אותו עיגול של קצה תא הנוסעים המפריד בין הארגז. קו עיצובי פשוט, אבל הוא עושה את ההפרדה החד משמעית בין טנדר לרכב נוסעים מפואר. ה'האנטר' מצוייד בשילדת סולם, סרן חי מאחור, מהלך מתלה ארוך ומתחשב בדרך קשה. לרכב צמיגים מעט יותר גדולים המעניקים את הנוחות הרכה של הפאג'רו, על הכביש וגם במסלול של שבילים. מערכת ההנעה נחשבה כהצלחה בפאג'רו, הועתקה לטנדר ושופרה, זו מערכת ה'סופר סלקט' החכמה, הדורשת (על פי הוראות היבואן) לנסוע באופן קבוע עם הנעה קדמית ואחורית משולבות. מערכת זו מייצבת את הנסיעה באופן קבוע, עוזרת בכביש רטוב וסיבובים חדים, שומרת על הנוסעים בכביש ושימושית מאוד בשטח. תיבת ההילוכים מצויידת בארבעה הילוכים, מעבירה את ההילוכים בשקט ראוי, היא פשוטה יחסית, אך עושה את העבודה היטב. כסטנדרט מקבילים את הרכב עם חלון אחורי נפתח חשמלית, המאפשר זרימת אוויר נכונה בתא הנוסעים ואפשרות של קשר יד בין הקבינה לארגז, (הפטנט הזה הוא יחודי במיצובשי, הטנדרים האחרים לבטח יתקנאו בפטנט). המנוע של הגירסה הפשוטה מנוע דיזל בנפח של 2.5 ליטר (דומה לגירסה הישנה גם היא 2.5 ליטר אבל הפיק 100 כ"ס, בלבד). הגירסה החדשה והמשופרת מפיקה 137 כ"ס, יש גם גירסה משופרת יותר בעזרת מחשב ניהול שמרימה את היכולת ל-167 כ"ס. זהירות! הרכב שמצוייד במנוע כזה - נורה כמו טיל בכל רמזור...

נסיעת מבחן
 
במהלך הנהיגה חשתי לא פעם השהייה קלילה בין תגובת דוושת התאוצה לבין התוצאה. כנראה שתופעה זו נגרמת כדי להוריד מעט את הסל"ד על ידי השהיית הטורבו. ההשהיה כמעט ולא מורגשת לנוסעים. הנהג, אשר על ההגה, יחוש לאלפית השנייה בהשהייה, ואז מוזרם כוח למנוע. בעוד המגנום הישן (והטוב) היה מבצע סיבוב עם רדיוס מעורר רחמים וכרוך בכמה רוורסים מעצבנים, הרי שהפעם רדיוס הסיבוב מפנק, מזכיר בהחלט ג'יפ זריז. הגה עם מנגנון מסרק רך, נעים וקליל, ומוסיף לכיף של הנהג. ה'האנטר' עושה את הסיבובים נהדר, כל החוששים מההגה של הטנדר, יכול להירגע. כדרכי בנסיעות המבחן לקחתי עמי נוסעים, אלה חוו וזוכרים את הנסיעה המסוייטת במושב האחורי של ה'מגנום'. לאחר מסע בשביל הרי יהודה הם שרו שיר הלל לנוחת המושב, רכות הנסיעה, העליה והירידה הנוחים והמרחב שלפתע נולד במושב האחורי, שהפך למחלקת "הביזנס" בטיסה לחו"ל. נסיעת המבחן נערכה עם המנוע המשופר, (167 כ"ס), ולכן כל מכשול בדרכי העפר מעורר גיחוך עבור ה'האנטר'.
נסיעת המבחן התחילה בעמק יפה, שופע מעיינות, עם עפר תחוח, מאובק ולא מתחשב. לאחר מכן דהרנו דרך היערות, מישובי גוש עציון, אל הר עמינדב - חלק בשבילי קק"ל מרופדי כורכר וחלק בשבילים תוקפניים עם עליות קשות וירידות תלולות. המנוע, שקט יחסית, לא הראה סימני מצוקה, זאת למרות שה'האנטר' מצויד בצמיגי כביש נרפים - הוא טיפס כראוי ללא נהמות מתהלמות בלע את העליות. לזה הוא נולד.

נהיגה בטוחה

הנסיעה על הכביש בשילוב 4X4 מעניקה נהיגה מאוד בטוחה. היצרן והיבואן בארץ ממליצים לנסוע באופן קבוע ב- 4X4 משולב. אחד השיקולים של היצרן לארבע על ארבע קבוע - הכוח הרב שיש למנוע, שיכול לגרום להחלקה של הגלגלים האחוריים בתחילת הנסיעה בעליה על כביש, שההנעה הקדמית משולבת מעניקה את היציבות לתחילת נסיעה. אני אהבתי יותר את הנסיעה על כביש, ללא השילוב בהנעה קדמית. כדי למנוע את חשש החלקה תחילת הענקתי לטנדר לחיצה קלה על דוושת המאיץ. שילוב 4X4 יכול להיות תוך כדי נסיעה עד למהירות של 100 קמ"ש. כדי לשלב ב-Low צריך לעצור לחלוטין, לשלב ב-N (הילוך סרק) ובזמן עצירה. מערכת נעילה אחורית חשמלית עוזרת מאוד לעליה או ירידה קלה והיא מופעלת בקלות רבה בכפתור בתא הנהג.
לסיכום: תענוג גדול. רק חבל שמפלט המס כבר לא איתנו.
--------

תעודת זהות

 
מנוע: טורבו דיזל, 4 צילדרים, 2,477 ליטר, גל זיזים עליון 8 שס'.
הספק: 167 כ"ס 4000 סל"ד.
הזנת דלק: הזרקת ישירה, מסילה משותפת.
הילוכים: אוטמטית 4 הילוכים.
משקל עצמי: 1,890 ק"ג.
משקל כולל: 2,850 ק"ג

 
 
 
 

 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים