הינו בביקור חוזר

טיוטה הינו מגיעה לארץ, בסך הכול חמישים משאיות ראשונות, כדי לגשש את דרכה בשוק. האם השם טיוטה יקדם את המשאית? האם החיסכון בהוצאות הדלק יקדמו את המשאית? האם הישראלים יסכימו לשלם מעט יותר ולנסוע בטיוטה? נציג 'רכב ותחבורה' התרשם

דובי זכאי

 

 

דיונות החול מסביב לאתר ה'לונה פארק' בראשון לציון לא ראו מחזה שכזה. בשעת בוקר מוקדמת נאספו, בטפטוף עדין, ארבע משאיות שונות. הן עשו את דרכן בין החולות אל מגרש החניה הגדול של ה'לונה פארק'. בשעת בוקר זו חלקו הדרומי של מגרש החניה ריק מרכבים. הנהגים סיבבו את המשאיות והכניסו אותן בהילוך אחורי, גנדרני, לשורה מסודרת - לימין שור - של משאיות. הנהגים כיבו את המנועים וירדו להתקבץ בחבורה נרעדת מצינת הבוקר. על הגזיה כבר רתחו המים, קפה חם ומהביל נמזג בכוסות זכוכית קטנים, מפתחות המשאיות משקשקים ומשתלשלים בידיהם.
היה זה במסגרת מבחן השוואתי שערכו עיתונאי רכב שונים ל-4 משאיות. גם עבדכם הנאמן (כותב כתבה זו), היה באותו מעמד כמאזין, שותק. כל נהג הפליג בשבחי המשאיות שהביא, ציין את יתרונותיה (שכח לגמרי את החסרונות...). המשאיות עמדו דוממות, בדרך כלל למשאיות אין מה להגיד, חלקן, אני מניח שמעו את השבחים, ולא האמינו שהן כאלה...
בינתיים כולם סיימו את הקפה, בלעו את העוגייה האחרונה ולקראת זריחת השמש נפרדנו מהנהגים, והמשאיות נשארו איתנו לנסיעת מבחן קצרה.

העבר הישראלי

'איסוזו סומו', המלכה המוכתרת של שוק המשאיות הקלות, כבר כמה שנים. הפילוח של המכירות מצביע על כך שאיסוזו אוחזת במחצית שוק המכירות של הקלות. האופציה האוטומטית קנתה לאיסוזו שם חשוב בתולדות תעבורה המשאיות הישראלית וגם אמינות רבה כאפשרות למכירה ליד שנייה. מי שמנסה לזנב באיסוזו, (ועדיין לא כל-כך מצליחה), זו משאית 'מיצובישי קאנטר', הגרסה החדשה שלה זריזה וקלילה ואין ספק שהיא מגדלת בבטן מנועה את הפוטנציאל שיגיע ברגע שהמשאית תהפוך לנושאת גיר אוטומטי.
לחבורה של הקלות הצטרפה עוד משאית, וזו המשאית היפאנית, העולה החדשה 'הינו'. האב הרוחני של המשאית יבואן 'טויטה' בארץ, יוניון מוטורס. 'הינו' חברה גדולה ביפאן יצרנית משאיות, חטיבת-בת של טיוטה. זו לא הפעם שפוגשים את חברת 'הינו' בישראל, החברה היפאנית, שבימים אלה מלאו לה 101 שנות ייצור, חברה ותיקה, וגם 'עשתה עליה' לפני שנים לגבולות הארץ. ותיקי עיתונאי הרכב בארץ מכירים את המכונית שהביאו לכאן באמצע המאה הקודמת. מכונית שמפעלי איילין הרכיבו בארץ, ה'קונטסה'. שני דגמים יוצרו בארץ -אחד עם מנוע עם 900 והדגם השני עם מנוע 1300 סמ"ק. פאר התעשייה המוטורית הישראלית. לא נכביר מילים על תיאור המוצר, רק נציין שהקונסטה 900, הייתה פרי "הילולים" משותף שנשען על דגם רנו קטרשבו, רכב הציף את הארץ בשנות השבעים. מנוע אחורי, קטנה, דחוסה, עם בעיות קשות של קירור המנוע שלא תמיד הצליחו להתגבר עליהם. מכונית שנייה, קונטסה 1300. כבר הייתה יותר מפוארת וגדולה, החידוש הגדול, שני פנסים גדולים בחזית שסימנו את הקו העיצובי של מעצב צמרת איטלקי, מיקולוטי. כרמז לייעוד העתידי של חברת 'הינו', הגיע לארץ טנדר ה'בריסקה' שגירסאות פתוחות וסגורות החלו למלא את הארץ. בשנת 1967, (מלחמת ששת הימים), נמכרה חברת הינו היפאנית לטיוטה. הוחלט ביפאן ש'הינו" תפסיק להתעסק עם מכוניות פרטיות, מכאן והלאה תייצר רק משאיות. ואמנם החברה הוותיקה לקחה ברצינות את התפקיד, והחלה לתכנן ולייצר משאיות, ובמשך השנים הפכה ליצרנית המשאיות הגדולה ביפאן.


חטיבת משאיות

וכך בטיוטה בחנו את שוק המשאיות הקלות בארץ. כחברה גדולה ומסודרת החליטו שם להביא את משאית הינו גם לישראל. כמו שחושבים היפאנים המסודרים, יש לקחת את הזמן, לא לפחד, לא לעשות מבצעים חד פעמיים, ללכת לאט ובטוח. אצל היבואן בארץ נולדה חטיבת משאיות, ונציגים מיפאן נשלחו ללוות את תהליך החדרת המשאיות לארץ. היצרן ביפאן, כך הוחלט, יתן תמיכה כדי לעזור להחדיר את המוצר גם לשוק הישראלי. אבל כמו שטיוטה יודעת, לא לקפוץ מעל הפופיק. כך, בשלב הראשון יסתפק היצרן בהבאת כ-50 משאיות שיעשו את החדירה, ואת הבדיקה לשוק הישראלי. הדגם הראשון שהגיע לארץ הינו 300 במשקל כולל 7.5 טון. זו לא בדיוק הקונפקציה החדשה מבית טיוטה, זו משאית בת ארבע, אך היבואן מבטיח שהמשאית תהייה יחסית זולה לאחזקה. חלק מהבטחות נשען על האמינות של טויוטה, וגם בגלל שלמשאית נתונים טובים לתצרוכת דלק מופחתת. בינתיים היצרן ביפאן מבקש לרחרח את השוק הישראלי, ולראות האם המילה 'טיוטה' במשאיות טובה כמו טיוטה במכוניות. כמו שנהוג במוצר חדש, כנהוג אצל היפאנים כל דבר נעשה במתינות, ביסודיות ובליווי צמוד של חברת האם ביפאן.

התרשמות אישית

המשאיות הקלות אינן חייבות, על פי החוק, בהתקנת מגביל מהירות, במשאית הינו 300 מותקן מגביל, והמשאית אינה יכולה לעבור את מהירות 90 קמ"ש. הנהגים (להבדיל מבעלי המשאיות) לא יהיו מרוצים, כי משאיות אחרות נוסעות במהירות של 100-110 קמ"ש, אבל לבעלי המשאית זה יתרון, כי חלק גדול בחיסכון בסולר נובע בזכות המהירות המוגבלת. על פי אנשי המכירות של הינו לקוחות דיווחו על צמצום בצריכת דלק, בסדר גודל של 20-30 אחוז. בתחשיב שנתי זהו סכום גדול מאוד, חלק מהחיסכון נזקף לזכות הגבלת המהירות.
תא הנהג קצת צפוף, מזכיר את מבנה תאי הנהג של טנדרים, לוח השעונים וידית ההילוכים דומים. המושב נוח יחסית, אם כי נהג גבוה במיוחד יאלץ לערוך מסע של כיוונים כדי להיכנס בנוחות למקום הנהג. שדה הראיה מצוין, מאפשר ראות טובה לצדדים, נקודה חשובה לנהג שעוסק בחלוקה עירונית ובנסיעה באזור צפוף.
הגיר בן שישה הילוכים קדמיים (לא מדובר בעתיד על גיר אוטומטי או רובוטי). בתחילה היה לי קשה להתרגל למהלך הארוך של העברת ההילוכים, אבל אחרי דקות ארוכות של נסיעה התרגלתי, ההילוכים נכנסו בקלות. המשקל העצמי שלה נמוך יחסית, 2.450 ק"ג מה שמאפשר לרכב להוסיף משקל העמסה. הארגז יחסית ארוך יותר בגלל הקבינה הצרה. הנסיעה רכה, אפילו שלא היה מטען בארגז המשאית, הכניסה לתוך בורות וכביש משובש היו די חלקות.
המנוע אינו משתלט ברעש על הנסיעה, רמות הרעש סבירות, ואם המנוע לא מתאמץ במיוחד הרעש בקבינה סביר. המנוע בנפח של 4,000 סמ"ק, מעניק 150 סוסים יפאניים, קצת חלש מול המתחרים שמספקים בין כ-180-190 כ"ס, אבל בנסיעת חלוקה בגוש דן זה מספק בהחלט.
העלייה והירידה מהקבינה קצת דחוסה - בגלל הגלגל שמושב הנהג נמצא מעליו נוצרה מדרגה דחוסה שצריך להגיע עם הרגל הנכונה כדי לטפס לקבינה. הישיבה נוחה, גבוהה ולצד הנהג עוד שני מושבים לנוסעים. רדיוס הסיבוב מצויין, בין מדרכות עומד על 12.2 מ'.

בשורה התחתונה

לסיכום: האמת בתחילה היא נראתה לי מעט משונה, לא היה ברור לי לאן בדיוק לשייך אותה מול שאר המשאיות, אבל מעט זמן לוקח להתרגל גם לעיצוב וגם לנהיגה. אני לא מאמין שבינתיים היא תאיים על הבכורה של איסוזו, בכל אופן יש לה גיר רגיל, שישה הילוכים. גם המחיר שלה מעט יותר גבוה משל המתחרות.בינתיים הגיעה תגבורת של חמישים משאיות בלבד. אבל ימים יגידו האם הינו עושה עליה כראוי, מכניסה את הרגל בדלת ומכאן פותחת לה שוק מכירות.

תעודת זהות

מנוע: דיזל 4 צילנדרים.
יצרן ודגם: הינו, NO4C UH.
נפח מנוע (סמ"ק): 4,009 .
הספק: 150 כ"ס ב-2700 סל"ד.
תיבת הילוכים: HINO 6 הילוכים ידניים.
אורך כללי: 7,185/6,675/6,120 מ' (אפשרות לאורך ארגז).
רוחב: 2.065 מ'
גובה: 2,215 מ'
משקל עצמי: 2,450 ק"ג.
משקל כולל: 7,500 ק"ג.
אביזר בטיחותי סטנדרט: מצלמה נסיעה לאחור, גי.פי.אס.

 

 

 



      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים