מגה דיילי של איווקו: נכנסת לתחרות

היא נראית כמשאית, אבל מתנהגת כוואן גדול. ה"מגה דיילי" של איווקו מנסה להשתחל לנישה של הוואנים, בין המשקלים של משאיות איסוזו, 6.2 טון ו-7.5 טון.  בוחן הרכב של 'רכב ותחבורה' לקח לנסיעת מבחן את המשאית החדשה של איווקו, במשקל כולל של 7 טון.

 דובי זכאי

איך נקרא לילדה החדשה מבית איווקו: וואן, או משאית? היא נראית כמשאית, אבל מתנהגת כוואן גדול. לרגע ניזכר בסומו וואן, (זוכרים? החידוש: משאית בצבע יין, שמכונה 'איסוזו סומו וואן'). היבואן בארץ מצרף למשאית, בצבעה המיוחד של גווני היין, את המילה "וואן". אבל המתבונן מגלה משאית. אמנם קטנה, קומפקטית, חלקה האחורי מותאם לחלוקה, אך עדיין היא משאית. לכן הקו המפריד בין וואן למשאית טושטש, וגם המשאית של "איווקו" מעניקה לעצמה את התואר וואן, אבל הוואן הזה מגלה שאם הוא וואן - הוא מאוד גדול. איווקו עם ה"מגה דיילי" מנסים להשתחל לנישה של הוואנים, בין המשקלים של משאיות איסוזו, 6.2 טון ו-7.5 טון, נכנסה משאית של איווקו במשקל כולל של שבעה טון. מי אנו שנקבע מהו וואן ומהי משאית?... אז נניח לתואר, ונניח לרכב החדש שנכנס לשוק הרוגש של המשאיות הקלות. "מגה דיילי", זה השם שנבחר לנסיכה החדשה מבית 'איווקו', מגה, זה שם שבמקום שבו קיימת תחרות, עדיף שם מפוצץ כדי שיזכרו את הרכב.

עיצוב חיצוני

המגה דיילי המתינה נבוכה וצנועה בין משאיות הענק של איווקו, במגרש החברה בחולון. במפגש הראשון שלי עם הרכב לא היה מותקן שילוט על דפנות הארגז. רק נגעו גלגליו באדמת המולדת, ומיד נשלח ה'בתול' לנסיעת מבחן לטובת עיתונות הרכב. יומיים אחרי הנסיעה, אחרי שלגמתי מכוחותיו ויכולותיו, שבתי ולקחתי אותו לצילומים. בינתיים כבר נמתח על דפנות הארגז שלט צבעוני עם השם שקשה להתעלם ממנו: "מגה דיילי".
הרכב לבן, בוהק, יפה בדרכו הלא מתבלטת, חרטומו כשל הדיילי עם שינויים קלילים. אנשי איווקו מסבירים שהדגם הזה פותח במיוחד לישראל, כדי לחדור לפלח שוק שהיה עד כה אפלולי ונסתר לאנשי איווקו ישראל - 'פלדטראק'. לדגם הזה מתווספים 500 ק"ג - מה שמעלה את כמות הקונים שזקוקים לתוספת משקל. הדגם שנסעתי בו, קבינת יחיד, עם שני מושבי נוסעים לצד הנהג. יש דגם של מסחרי אחוד ודגם נוסף שמאפשר קבינה כפולה עם מושבי נוסעים נוספים (רכב המאפשר גם הסעה וציוד לאתרי בניה, כבישים וכו'. לפי צרכי המשתמש יש שלושה רוחק סרנים, הארוך ביותר 8,223 מ', ונפח המטען עומד על 32 מ"ק. בוואנים הרגילים, שבהם המרכב אחוד, יש הפסד מקום בגלל הכנפיים שעוטפות את הגלגלים האחוריים, מגבלה שתופסת מקום מאחור, מקטינה את שטח ההטענה ולעיתים מפריעה להעמסת משטחים. לשם השוואה, וואן גדול של 6.2 טון נפח ההטענה כ-19 מ"ק. ברכב ההדגמה שנסעתי, שבו הותקן ארגז באורך כולל של 5.6 מ', יש אפשרות להגיע ל-6.1 מ', המשקל נטו של המטען, 3.1 טון. רכב ההדגמה היה המידה האמצעית של האפשרויות הבחירה, אורך כללי 8.100 מ', (אני מזכיר: האורך המרבי 8,223 מ').
לפני כשנה עבר הדיילי שינוי בעיצוב החיצוני. המראה החדש הוסיף לו כעין תוספת ממזרית לחן. תא הנהג מרווח יחסית, מדרגה אחת מפרידה בין הכביש לבין כיסא הנהג, מדרגה רחבה, נוחה למדי ולא מחייבת השקעת של כוח בטיפוס לקבינה. הצבעים של הקבינה רגועים, בהירים, כך שהקבינה פחות רצינית ויותר מזמינה.

עיצוב פנימי

מושב הנהג מפנק, מתוצרת חברת ISRI, חברה מוכרת שרבים מהנהגים מושבים את עצמם על כיסא נהג נוח מתוצרתם. המושב משוכך זעזועים, התאמת משקל וכו', לצערנו אין אפשרות לכוונן את ההגה, חבל, כי הנוחות הזאת כבר הפכה להרגל אצל נהגים רבים. המושבים לצד הנהג פחות נוחים, המרכזי מעט גבוה והשני משענת הגב אינה מאפשרת שינוי הזווית, אלה עם גב רגיש - אני מניח - ירגישו זאת.
לוח המחוונים מעוצב, צמוד לעיצוב הישן וטוב, (הכוונה לעיצוב בהיר וקריא), נקי למדי מראה שתורם לראיה נכונה של השעונים, מחשב הדרך, מעדכן אתכם על צריכת סולר בזמן אמת. ואם נוגעים בצריכת סולר, בנסיעה מבוקרת, ללא פקקים עם מהירות קבוע שאינה עולה על 90 קמ"ש, צריכת הסולר עומדת על 6 ק"מ לליטר. בקרת אקלים, מונח נכנס גם לעולם המשאיות ולמרות שהצינה כבר נושקת לימים ולילות, לקחתי את נפשי בכפי, כדור של ויטמיןC  כהתגוננות מפני צינה, וכך שחלק (קטן) מהזמן נסיעת המבחן עבר עלי בצינה, כי נסעתי עם מזגן במלוא עוצמתו  - וקפאתי.
הישיבה הגבוהה מאפשרת מראה טוב החוצה. זווית הראיה רחבה דרך החלון הקדמי וחלונות הצד. גם המראות מעניקות מבט טוב לאחור. הצעה אישית, להצטייד במצלמה מאחור, זהו שטח מת, מאוד מסוכן לנהג שרוב היום עוסק בתמרונים כדי להיכנס בנסיעה לאחור למקומות צרים, גם חיישני רוורס טובים למטרה זו. ההגה, (למרות שאינו מתכוונן), בזווית נוחה, קוטרו מצוין. רדיוס הסיבוב קצת מאכזב, אך הנתון שהגלגלים הקדמיים נמצאים לפני הנהג פחות טובים ממצב שהגלגלים הקדמיים בקו הישיבה של הנהג. וכך שה'מגה' שלנו מכריז "יש לי המון מקום לסיבוב ואין לי בעיה גם לנסוע לאחור כדי להשלים סיבוב"... רדיוס הסיבוב בין מדרכות עומד על 16.25 מ'.

נתונים טכניים

המנוע 3 ליטר, מפיק 170 כ"ס, ועומד בתקן פליטת מזהמים, EEV זהו התקן המפורסם שהשתחל בין יורו 5 ליורו 6. אין צורך במיכל אוראה, יותר פשוט פחות מסורבל ופחות הוצאות על מיכל אוראה ויותר נקי. מערכת הזרקת דלק, (מזרקי פייזו). שני מדגשי טורבו (במקום מדגש טורבו בעל גיאומטריה משתנה), שני המדגשים פועלים בנפרד בתחום של 900-1,200 האחד, השני בתחום של 1,300 סל"ד, שני המדגשים מעניקים למנוע אספקת כוח רציפה כבר בסל"ד נמוך. בעת נסיעה הופתעתי מרעש חזק, כמו נהמת מחאה של המנוע, רעש זה מגיע מהמניפה הנכנסת לפעולה בתהליך ההאצה. צריך לזכור את התופעה ולקבע אותה בזיכרון, אחרי כמה פעמים התרגלתי והתופעה פחות הפריעה לי. הרעש מפסיק מיד לאחר ההאצה. מערכת ה-ESP, (מערכת לבקרת יציבות) מעניקה למשאית את הבטיחות בעת שהכביש רטוב, מערכת הגנה חשובה מאוד בגלל שעיקר הנסיעה נעשית בכבישים עירוניים, בעת גשם יכולים להוות סכנה של החלקה. ידית הראטרדר, (Talma), במיקום מעט משונה, כאילו זו ידית לאיתות עם המחוונים. מיקומה מתחת להגה, המיקום נראה משונה אך נוח למדי, הידית נתינת להפעלה כאשר יש צורך להאט, כדי לחסוך את השימוש בבלמים ולהעניק האטה מבוקרת לרכב. בעת האטה, על ידי שימוש בבלמים  הריטארדר נכנס לפעולה תוך כדי בלימה לבלימה משותפת.   


יוצאים לדרך

אחרי התנעה, המלווה ברעש של המניפה, משתרר שקט ורק גרגור מנוע  הדיזל נשמע, מנוע שקט יחסית למנועי דיזל. שילוב של הילוך, והמגה דיילי מתחילה לזוז. מוט העברת ההילוכים מחייב העברה מהירה, במהירות מאוד נמוכה. מיקום ידית ההילוכים על הפנל הקדמי, מיקום נוח למדי, והעברת ההילוכים מהירה וקצרה. ההשהיה בין הילוך ראשון לשני גורמת להפסד מהירות. אבל המשאית לא הייתה עמוסה, ולי לא נותר להניח שברגע שהיא עמוסה - הרכב זקוק לכוח הרב של ההילוך הראשון. ידוע שיצרנים מקפידים שהשימוש בהילוכים יהיה מהילוך ראשון, אני נהגתי כך, אך יש נהגים רבים שבעת שהרכב אינו עמוס - מדלגים על ההילוך הראשון.
התחושה כמו במכונית פרטית; הישיבה נוחה, מרחב הראיה מסביב מספיק ונוח, המראות מצוינות, וכך שהנהיגה העירונית קלה. בתחילת הדרך לגמנו (המשאית ואני) את סימטאות יפו הקשוחות והצרות, בנוסף לרחובות הצרים חלק מהכבישים משובשים למדי 'הפילו' נהגי משאיות רבים. רדיוס הסיבוב הרחב אינו מפריע במקרה של סימטאות יפו. במספר מקומות נסעתי בהילוך אחורי, לבדוק את מהלך של נסיעה לאחור לרמפות, הגישה הייתה קלה, סיבוב ההגה בנסיעה לאחור מדויק, והבאתי את הרכב בקלות יחסית אל משטח ההטענה בצורה ישרה ובטוחה, בעזרת מצלמת הווידיאו שמותקנת מאחור. קשה היה להתעלם מזעם סוחרים שראו רכב שאינו מוכר להם מתקרב אל משטח העמסה שלהם...
נסיעה בשטח מישורי הייתה סבירה, למרות שהרכב לא היה עמוס התנהג כיאות בכביש משובש ולא גרם לי לטלטלה בתא הנהג. בעליות הקשות לירושלים (קסטל וכו') לא ניכרה הורדה במהירות כתוצאה מהעלייה. ובירידה, בלם המנוע, (הרטארדר) החזיק יפה את המשאית מבלי להשתמש בבלמים בירידה ארוכה. העברת ההילוכים קלילה ומהירה. מהר מאוד מגיעים להילוך שישי. נסיעה בעיר הצפופה שבה נדרשת החלפת הילוכים זריזה, מיקום הידית מקל על העברת ההילוכים. שני נוסעים שצירפתי קיטרו אחרי שעת נסיעה ארוכה, בגלל הישיבה במושב ליד הנהג. (יאמר לזכות המושב שהחבר'ה שבקשתי מהם להתנסות מקטרים כמעט על כל דבר, פשוט מפונקים).
בנקודה מסוימת במרכז מסחרי, עצרתי ובדקתי את העלייה והירידה מהקבינה. עלייה נוחה, דלת רחבה ומדרגה נוחה, צניחה אל המושב הנוח, כל זאת ללא מאמץ. אחרי שלושים פעם שתרגלתי - לא גילתי סימני עייפות או קושי. הירידה מתא הנהג בצורה הקלאסית של כעין גלישה מהמושב אל המדרכה. בדיקה נוספת של הירידה והמעבר לחלק האחורי של הרכב לצורך החלוקה של הסחורה הפתיחה והטיפוס וההורדה - סבירים. כמובן מסורבל יותר מוואן אחוד. כאמור, למרות השם והמשקל, זו עדיין משאית, אמנם נוחה ומתנהגת כמו וואן הגישה המחייבת לאחור חסרון, אך המשקל הרב יחסית העולה על כל וואן זה היתרון.

בשורה התחתונה

סיכום: הישיבה גבוהה, ההגה מאוד נוח, (לצערי לא מתכוונן), הראות לצדדים מצוינת וגם לאחור. הרכב ממוקם בין שני דגמי איסוזו; כך שמדובר בתחרות קשה, וימים יגידו מי מצטיין במכירות, כשטווח המחירים גם דומה. הלקוח יכול לבחור בעוד דגם של רכב בנישה הצרה, כאן כבר נכנסים שיקולים של שווי מכירה, תנאי תשלום, רשת מוסכים ועוד.


===== תעודת זהות ==========
מנוע: 3 ליטר.
הספק: 170 כ"ס.
תקן יורו: בין 5 - 6 (לפי החוק מחויב תקן 5).
מדגש טורבו: שני מדגשים, הראשון בטווח בין 900-1200. השני מעבר ל-1,300 סל"ד.
אורך כללי: 8,100 מ'.
מרחק סרנים: 3.95 מ'.
נפח המטען: 32 מ"ק (נפח גדול יחסית לרכבים דומים).
המשקל המירבי של הטען: 3.1 טון.
צריכת סולר: כ-5.9 ק"מ לליטר. (בתנאים אידיאליים ללא משקל).
מערכת בטיחות: EPS בקרת יציבות, בלמים מתקדמת עם בלמי דיסק מלפנים ומאחור המצוידת גם ב- ו-ABS ו-EBD.
מערכת פליטת מזהמים: עומד בתקן פליטת המזהמים EEV. (אין צורך במיכל אוריאה)
רכב נסיעת המבחן: היה מצויד בארגז, מערכת איתורן ITI  מערכת GPS ומצלמה לנסיעה לאחור, המחיר כ-225,000 שקל.
 


 

הרשם עכשיו לניוזלטרים של רכב ותחבורה: 
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים